בָּא אוֹרֵךְ – הרב חיים סבתו

קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ

אֱלֵי אַרְצֵךְ וְעָרֶיהָ,

עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ,

בָּא לְצִיּוֹן אֱ־לוֹהֶיהָ.

סֻכַּת שָׁלוֹם הוּא לָךְ יִפְרֹשׂ,

אוֹרוֹ יִזְרַח מֵעָלֶיהָ,

וְעָלַיִךְ יָשִׂישׂ מָשׂוֹשׂ

כְּעַל כַּלָּה בִּנְעוּרֶיהָ.

רְחוֹבוֹתַיִךְ יִמָּלְאוּ

קוֹלוֹת חֻפָּה וּמְחוֹלֶיהָ,

שָׂשׂוֹן, שִׂמְחָה בָךְ יִמָּצְאוּ,

תָּנוּס צָרָה וַאֲבָלֶיהָ.

לֹא תָמוּט בְּרִית שְׁלוֹמֵךְ,

חֶסֶד אֵ־ל מֵעָלֶיהָ.

חָנַן הָאֵ־ל חַטַּאת עַמֵּךְ,

לֹא יַבִּיט עוֹד אֵלֶיהָ.

לֹא תָּבוֹא לָעַד שִׁמְשֵׁךְ,

צְדָקָה, מַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ.

עֲטֶרֶת יֶשַׁע לִלְבוּשֵׁךְ,

צְנִיף מְלוּכָה לְעוֹטְפֶיהָ.

יָמִין וּשְׂמֹאל אָז תִּפְרְצִי,

אַרְצֵךְ תַּרְחִיב גְּבוּלֶיהָ.

כָּל בָּנַיִךְ תְּקַבְּצִי

כְּמוֹ אִשָּׁה אֶת עוּלֶיהָ.

עֲדֵי תֻפַּיִךְ תַּעְדִּי

כְּמוֹ כַּלָּה בְּכֵלֶיהָ.

עוֹד יִבְנֵךְ וְתִבְנִי,

בָּאָה עֵת גְּאוּלֶיהָ.