התפילה – חבל הצלה או חבל טבור?

חבל הצלה או חבל טבור

תורה ותפילה, אלו שני הצירים המרכזיים שיש לחיבור בין שמיים וארץ. במבט ראשון נדמה ששני התחומים הללו באו לנתק את האדם מהעולם, כביכול, האדם נזרק לעולם הזה העמוס טרדות וצער, והתורה והתפילה נועדו להיות לו לעוגן המזכיר לו מהיכן בא ומי בעל הבירה. אך זהו מבט בוסרי על עולם הרוח. התורה והתפילה אינם רק חבל הצלה המחזיק את האדם מלטבוע בהבלי העולם הזה. יותר מדויק לדמות אותם לחבל טבור ממנו יונק האדם חיים ודרכו הוא מחובר למקור המחייה אותו.

מציאותנו בעולם הזה איננה תכנית ריאליטי של הקב"ה ח"ו, אלא מציאות חיים כנה הבנויה מקשר ויחס הדדי בין האדם לאלוקיו ולסובב אותו. התהליך שאנו עוברים על ציר ההיסטוריה, וכך גם מהלך חייו האישיים של האדם, נועדו לבטא את רצונו של ה' יתברך בעולם בעל בחירה – "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים". בדורות האחרונים, עם ריבוי העיסוק בפנימיות התורה, מובן שמשמעות העבודה הזו היא גילוי שמו של ה' על כל חלקי הבריאה. לא מספיקה הידיעה וההבנה שה' ברא את העולם ומנחה אותנו כיצד לנהוג בו על פי תורתו הקדושה, שהרי אם כן העולם כולו וחיי היום יום שלי עדיין כלואים בתודעה נפרדת, כאילו אני פוגש את ה' רק בתורה ותפילה. אנו נדרשים לעבודה עמוקה יותר – הבנה וצורת חיים על פיהן אני פוגש את הקב"ה בכל פינה, בכל שיחה עם חבר ובכל התבוננות במציאות.

אם כן, מתבקש לשאול לשם מה יש צורך בתורה ותפילה, והרי אנו שואפים שכל רגע בחיי יהיה מפגש עם הבורא יתברך? התשובה פשוטה. אין דרך לראות את השמיים בארץ ללא חיבור ישיר בין הארץ לשמיים, ללא תורה ותפילה. צורת החיים הזו דורשת עמל רוחני ועבודה פנימית. אפשר כמובן להסתפק בהבנה חיצונית שלה וללמוד אותה מספרי אמונה שונים ולנסח אותה לעצמנו כהשקפת עולם אידיאולוגית, אך אנו נקראים לחיות את צורת החיים הזו, וזאת אי אפשר אלא על ידי עבודה פנימית כנה ומאומצת. עולם הרוח איננו אוורירי ו"חוויתי" כפי שעלולים לחשוב. מאידך, אין הוא מפחיד ורחוק אי שם בעולמות העליונים כפי שלעיתים מציירים אותו. כל אחד ראוי וצריך לגשת אליו בענווה בעלת גבורה ושמחה, להרוות צימאונו ולהתעלות בקודש כל אחד לפום דרגא דיליה. אנו נקראים להבין שעולם הרוח ממשי עוד יותר מאשר העולם הזה, והקב"ה המתגלה באופנים השונים הוא זה שמחייה את העולם הזה מהממשות האמיתית, מהשפע הרוחני שמתגלה בעולם הזה.

את ההסתכלות הזו רוכשים על ידי תורה ותפילה.

עליה לצורך ירידה

לפי ההשקפה שתיארנו בתחילת הדברים, שהתורה והתפילה הן חבל הצלה שנועד להציל את האדם משכחת הבורא, תפקידן של התורה והתפילה הוא להוות זמן איכות של האדם בו הוא מתנתק מהעולם וחי את 'הדבר האמיתי'. אם נתאר זאת בחריפות, הן מעין סם בו משתמש האדם כדי להקל על מכאוביו.

אך לפי ההסתכלות המתארת את התורה והתפילה כחבל טבור, עמדת הנפש של האדם שונה בשעת הלימוד והתפילה. התפילה איננה ניתוק מהעולם, אלא חיבור בין העולמות. אמנם העיסוק בתורה ותפילה דורש ניתוק מסוים מענייני עולם הזה, אך זהו איננו ניתוק מהותי אלא מעין 'השקטה' המאפשרת להתרכז בנקודת החיבור בין שמיים וארץ. מציאות החיים שלנו דומה לעובר במעי אימו, שיש לו מעין חיים וישות משל עצמו, אך הוא תלוי לחלוטין באימו וחייו אינם חיים בלעדיה. התורה והתפילה הן צינור המעביר חיים לעולם כפי שחבל הטבור מעביר מזון לעובר. העבודה הרוחנית היא פלא גדול, בה האדם מתעלה למציאות עליונה יותר, אך זו עליה לצורך ירידה... עלייתו אינה נועדה לשכוח את העולם, להפך, להחיות אותו מכוח המפגש החי והישיר עם המקור המחייה את העולם הזה – ה' יתברך, מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

כאשר חיים כך מבינים שהתפילה איננה ניתוק מהעולם אלא חיבור עמוק יותר אליו. כשפותחים את העיניים ו'נוחתים' מהתפילה לא נאנחים על שגילינו שחזרנו למציאות הנמוכה, השגרתית והיומיומית, אלא רואים עולם טוב יותר, עולם עשיר וצבעוני יותר – עולם שהקב"ה נוכח בו יותר כעת, בזכות עבודתנו.

פתחו שערים

ב"ה זכינו וכתב העת שערים מתפתח וגדל בימים אלו ממש. לפני פסח התחדשנו בהסכת (פודקאסט) 'פתחו שערים' (פרק רביעי מתפרסם בימים אלו וזמין להאזנה ביוטיוב ובספוטיפיי) בו נשוחח עם דמויות שונות על נושאים מגוונים ונעמיק בכיוונים החדשים בעבודת ה' שדורנו זוכה להם.

ההסכת יוצא לאור כחלק מהתפתחות משמעותית של התוכן של שערים. השאיפה שהצבנו לעצמנו היא לעסוק בפנים החדשות של עבודת ה' בדור הגאולה וליצור מרחב שמוביל התחדשות מתוך נאמנות למסורת, מקום שמאמין בחופש הרוח מתוך מחויבות לברית התורה והמצוות בין הקב"ה וישראל, מקום שמוסיף בעירה וחשק בעבודת ה', שנובעים מהתבוננות והעמקה ביסודות אמונות ישראל לגווניהם, מקום שמתבונן בתהליכי האומה ועוסק בהשלכות של תהליכים אלו על עבודתו האישית של כל יהודי.

כחלק מהשאיפה הזו החלטנו להתפתח ולהוסיף ממדים נוספים לתוכן של שערים: הסכת, מאמר חודשי שיופץ בדוא"ל (זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה!), אתר תוכן איכותי ומתעדכן (מוזמנים להיכנס להתרשם, חפשו 'שערים – עבודת ה' ארצישראלית') וכמובן כתב העת שיוצא אחת לשלושה חודשים. בע"ה זו רק ההתחלה של מהפכת התוכן של שערים, הישארו עמנו.