מלחמה לה' בעמלק

התגרות עמלק בהתגלות התורה

מלחמה לה' בעמלק מדור דור בתנחומא (סו"פ תצא על המילים "מדור דור") "רבי אליעזר אומר מדורו של משה עד דורו של שמואל ור' יהושע אומר מדורו של שמואל עד דורו של מרדכי ואסתר ור' יוסי אומר מדורו של מרדכי ואסתר עד מלך המשיח שהוא שלושה דורות. ומניין לדורו של משיח  שהוא שלושה דורות? שֶׁנֶּאֱמַר: "יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים". 'דור' חד, 'דורים' שנים, הרי תלת".

ענין מחלוקתם דג' פעמים מצינו ענין מחיית עמלק בדורו של משה שאז נזדווג להם עמלק ונלחמו בו. וכתיב "ויחלוש יהושע את עמלק" שרק החליש כחו. ובדורו של מרדכי ואסתר גם כן המן התגרה בהם וביקש להשמיד להרוג ולאבד ואחר כך נהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם. מה שאין כן בדורו של שמואל שאז לא מצינו כלל שהתגרה עמלק בישראל רק השי"ת ציווה את שמואל ושאול להחרים את כל אשר לעמלק. והענין, דבמדבר שאז הגיע זמן התגלות תורה שבכתב ואז התגרה עמלק בישראל לבטל מהם קבלת תורה שבכתב. וזה היה ברפידים שנקרא על שם שריפו עצמם מדברי תורה (כמ"ש סנהדרין קו.), וזה היה על ידי עמלק שהשליך עליהם הרפיון ידים מדברי תורה מפני שידע שעל ידי מתן תורה יתבטל כולו כמ"ש (שמות רבה פ' מא) חירות ממלאך המות[1]. וזהו על ידי ביטול היצר הרע שגרם הפגם והוא מלאך המוות הוא יצר הרע (כמ"ש ב"ב טז.) "ועמלק יצרא בישא", כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ג קס א).

וכן בדורו של מרדכי ואסתר שאז היה זמן אנשי כנסת הגדולה שיסדו תורה שבעל פה כמ"ש (סוכה כ.) עלא עזרא מבבל ויסדה. והרוב חכמה מועיל לבטל הרוב כעס, ועל כן התגרה עמלק גם כן בישראל לבטל מהם התורה שבעל פה. ואחר כך ונהפוך הוא שעל ידי זה נתייסד מהם התורה שבעל פה כמ"ש (שבת פח.) "הדר קבלוה בימי אחשורוש" והיינו התורה שבעל פה. שעל זה היה כפיית הר כגיגית, דעל תורה שבכתב אמרו נעשה ונשמע. וכן כתוב אחר מחיית עמלק "ליהודים היתה אורה" ודרשו (מגילה טז :) "זו תורה" והיינו תורה שבעל פה שנקרא אורה בלשון נקיבה שמקבלת מתורה שבכתב שנקרא תורה אור.

ובדורו של משה שהיו במדבר ולא היה להם עדיין זכות ארץ ישראל לא היה הזמן למחיית עמלק מכל וכל, כש"נ "והיה בהניח ה' א-להיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר ה' א-להיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח". אכן בדורו של שמואל אז לא נתגרה עמלק בישראל רק כיון שהיו בארץ ישראל ציוה ה' יתברך לשאול להחרים את כל אשר לעמלק. ואם היה מקיים כאשר נצטוה היה אז מחיית עמלק מכל וכל על ידי שאול שהוא מזרעו של בנימין. וגם על ידו ראוי להיות מחיית עמלק כש"נ "אחריך בנימין"[2], ואמרו על זה בפסיקתא (פרשה יג ד) "לעולם אחריך בנימין לתבוע מן זרעו של עמלק". ואז היה דוד המלך ע"ה משיח ושאול היה ראוי להיות משיח בן יוסף וכמו שאמר יהונתן "ואנכי אהיה לך למשנה". רק על ידי שהשאיר שאול את אגג יצא ממנו המן ועל ידי זה התגרה בישראל בדורו של מרדכי ואסתר שבא זמן התגלות תורה שבעל פה כנ"ל ואז היה מחיית עמלק על ידי מרדכי ואסתר מזרע בנימין. ונתייסד התורה שבעל פה כמ"ש הדר קבלוה כו' כנ"ל. ועיקר התגלות תורה שבעל פה יהיה בזמן משיח בן דוד כמ"ש (קה"ר יא פ' ח) "תורה שאדם למד בעולם הזה הבל היא לפני תורתו של משיח". ואז יהיה עיקר המחיית עמלק מצד השי"ת.

עיקר מחיית עמלק – בדורו של משיח

וזהו שורש מחלוקתם, דרבי אליעזר אומר "מדורו של משה עד דורו של שמואל" שאז היה ראוי להיות מחיית עמלק מכל וכל אם היה שאול מקיים כמצות שמואל מפי ה' וכאמור. ורבי יהושע סבר כיון דפסוק מלחמה לה' בעמלק מדור דור נאמר אחר מלחמת עמלק, לא נחשב דורו של משה בכלל מה שנאמר מדור דור רק "מדורו של שמואל עד דורו של מרדכי ואסתר" שאז גם כן התעורר עמלק והתגרה בישראל כשהגיע זמן קבלת תורה שבעל פה. והיינו שגילה השי"ת למשה רבינו ע"ה שמעתה יהיה דורו של שמואל שהשי"ת יתחיל מצדו לעשות מחיית עמלק ולא יוגמר, שאחר כך יתעורר עמלק עוד להתגרות בישראל בדורו של מרדכי ואסתר. ור' יוסי אומר "מדורו של מרדכי ואסתר עד מלך המשיח". שדורו של שמואל לא חשב כיון שלא היה מחייה כהוגן, ששאול קלקל שהניח אגג. וחשב ההתחלה מה שהתגרה עמלק בישראל לבטל התגלות תורה שבעל פה בדורו של מרדכי ואז היה מחיית עמלק וקבלוה לתורה שבעל פה כנ"ל. רק לא נגמר עד דורו של משיח שאז יהיה עיקר התגלות תורה שבעל פה כמו שאמרנו מהמדרש, ואז יהיה עיקר מחיית עמלק.

ועל זה מייתי הדרשא דדורו של משיח הוא ג' דורות דכתיב "'ולפני ירח דור דורים', 'דור' חד, 'דורים' שנים, הרי תלת" – מרמז שדורו של משיח כולל כל הג' דורות שהיה בהן מחיית עמלק: שני דורות שהתגרה הוא בישראל, ודור אחד שהיה מצד השי"ת שציוה להחרים זכרו. והוא מפני שאז ירגישו ישראל טעם מחודש בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה ואז יהיה מחיית עמלק בכפל: מצד ישראל וגם מצד השי"ת, כמו בג' דורות הנ"ל. ועל זה נצטוו ישראל זכור וגו' תמחה את זכר עמלק. ואיתא "אמרו ישראל רבונו של עולם אין אנו יכולים בו, אמר להם הקב"ה תהיו אתם מזכירין שמו מלמטה ואני מוחק שמו מלמעלה". וזה שנאמר "לא תשכח", שעל כל פנים לא תשכח מלהתפלל להשי"ת למחות זכר עמלק ואז השי"ת מוחה שמו מלמעלה. ועל זה בא קריאת הפרשה, מזכירין שמו ומבקשים מהשי"ת שימחה שמו של עמלק מלמעלה ועל ידי זה נזכה למחיית עמלק בדורו של משיח על ידי השי"ת שיחרים זכרו מכל וכל במהרה בימינו אמן סלה.

* פרי צדיק, שבת זכור מאמר י.

[1] "חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, מַהוּ חָרוּת? רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִרְמְיָה וְרַבָּנָן – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת מִן גָּלוּיוֹת. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת. וְרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים חֵרוּת מִן הַיִּסּוּרִין".

[2] "מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר"; "כאלו תדבר לאפרים ותאמר אחר מלחמת יהושוע אשר יצא ממך, יבוא שאול הבא מבנימין וילחם בעמלק ברוב עם אשר יבאו עמו ממך אתה ישראל". (שופטים ה יד, מצודת דוד שם).