דעת א-להים

מאמר דעת אלוקים, שביאור על תחילתו מובא בגיליון זה, יצא לאור כחלק מקובץ 'עקבי הצאן' שהודפס בשנת תרס"ו, שנתיים לאחר עליית הרב קוק ארצה, בכ"ח אייר תרס"ד. כאשר הרב קוק עולה לארץ, הוא מנסח קובץ יסודי המבטא את ההתחדשות הרוחנית השייכת לארץ ישראל בדור שיבת ציון. באגרת לסופר יוסף־חיים ברנר, כותב הרב צבי יהודה זצ"ל ששני המאמרים האחרונים בקובץ 'עקבי הצאן', 'דעת אלוקים' ו'עבודת אלוקים', נועדו לדור הצעיר, על מנת לבאר להם שמקורן של התופעות אליהן הם שייכים הוא בקדושה, ובאמת יש בשורה רוחנית חדשה בשיבת עם ישראל לארץ ישראל.

זהו בירור עמוק, אך עם זאת זו סוגיה שאי־אפשר לוותר עליה ודווקא מפני עומקה היא יסודית מאוד ומשליכה על כל עבודת ה' בארץ ישראל. לכן ראינו לנכון לקפוץ למים, ולנסות לתפוס משהו מסוגיה חשובה זו. לשם כך הבאנו את הפרק הראשון מחוברת שיצאה לאחרונה, שעתידה בע"ה לצאת כספר מלא, בה מתבאר מאמר דעת אלוקים על ידי הרב דוד טורנר.

הקדשנו את דבר המערכת לסוגיה זו, כדי לנסות לבאר מעט את חידושה ואת ההשלכות הרחבות שיש לעבודת ה' בעקבותיה.

שאלת מיהו יהודי

איך פוגשים את ה'? לכאורה התשובה פשוטה. בתפילה, בלימוד, בקיום מצוות. אך כאשר מעמיקים בשאלה זו, צפות מחשבות מעניינות: הקב"ה נבדל מעולמנו, ואם כן כיצד ניתן לפגוש אותו? יתירה מזו, מה המשמעות של העולם שלנו? האם הקב"ה מתייחס אליו? האם ניתן לומר שהעולם 'אלוקי'?

נו, אז יגיד הקורא שאלו דיונים מופשטים ו'חופרים', ומה הקשר שלהם לחיים?

זהו, שהם מאוד קשורים. נכון שאלו דיונים עמוקים ומופשטים, שאולי גם לא מתאימים לכל אחד, אך המשמעות של השאלות הללו משליכות על כל צעד ושעל בחיינו. לדוגמא, משמעות האדם. האם חווית הקיום של האדם צריכה להיות נטועה בידיעה שהוא יצור גשמי וחומרי ועל ידי קיום תורה ומצוות מתבטא החלק האלוקי שבו; או שמא מודעותו הגלויה של האדם קשורה תמיד עם הנשמה, ועבודתו לבטא אותה על ידי זיכוך כל חלקי החיים. ההבדל בין השניים הוא עצום, ונראה שלפי דעת הרב זצ"ל, לכוחות החיים הטבעיים יש פוטנציאל לגלות ולבטא חיים אלוקיים.

כבר פשוט לכל נער שאין מה לריב עם העולם הזה, וכבר הבעש"ט חידש את "התקדשות הכלים" והסתייגה רבות מהתקדשות על ידי פרישות וסיגופים. תורת החסידות הינה 'ראשית צמיחת גאולתנו' בבשורה שהביאה לעולם – עבודת האהבה והנועם המתאימים לאנשי ארץ ישראל. החסידות טענה שבכל דבר גשמי קיים ניצוץ אלוקי המחייה אותו, ועל האדם לברר את אותו ניצוץ ולתקן בכך את המציאות הגשמית.

עבודה זו נקראת בחסידות 'העלאת המידות', כפי שכותב בעל המאור עיניים בתורה המובאת אף היא בגיליון זה. בדרך אגב, נראה שיש מחלוקת פנים־חסידית סביב השאלה, האם עבודה זו שייכת לכל אחד ואחד או שמא רק לצדיקים. על פי דרכנו ניתן לומר שמחלוקת זו שייכת רק בחוץ לארץ, אך בארץ ישראל, עליה נאמר "ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ", עבודה זו שייכת לכל אחד ואחד.

מרן הרב קוק זצ"ל הרחיב את חידושה של תנועת החסידות. בעוד שהבעש"ט, המאור עיניים וההולכים בדרכם התעסקו בעיקר בסוגיות פרטיות של העלאת מידות האדם ותאוותיו – הרב קוק מבאר שלכל דבר במציאות יש שאיפה להדבק במקורו האלוקי, וכך יש להתייחס אליו. הרב מלמדנו בכתביו ובאורחות חייו שיסוד זה מקרין על סוגיות רבות – ההסתכלות על הדור ועל השיבה ארצה, על עבודת התשובה ותיקון המידות, על התקשרות האדם לתורה וכמובן על דרך המפגש עם ה' מתוך החיים. כך יש לנתח כל נפילה ותשוקה של האדם ואף של הדור, וממילא כללי המשחק של עבודת תיקון המידות האישי ואף תיקון עולם הכללי משתנים לחלוטין! העולה מכל זה, שעיקר עבודתו של האדם היא להבין ולהכיר שכל טבע החיים שלו משתוקק לבטא את אור ה', ועליו לצחצח ולזכך את אורחות חיים מביטויים שליליים החיצוניים לו כדי שיוכל לבטא את הנשמה האלוקית שבו אף בנטיותיו הטבעיות.

יש לך כנפי רוח

במאמר דעת אלוקים מחדש הראי"ה קוק זצ"ל, שלנוכחות האלוקית המתפשטת בעולם יש השלכה רחבה, המשנה את כל ההסתכלות שלנו על המציאות. אנו רגילים לשמוע שבכל דבר בעולם יש נקודה קדושה המחייה אותו. זו תובנה המשנה חיים כבר בצורת ההסתכלות על העולם, אך מה ההשלכה המעשית לכך?

בעקבות התובנה הזו וביסוסה העמוק במאמר דעת אלוקים, מחדש הרב קוק זצ"ל שיש השלכה מעשית לנוכחות האלוקית בעולם: האמון בעולם ובכליו. הדבקות של האדם בקב"ה אינו רק על ידי כפיית הרצון שלו לקדושה, אלא על ידי ההבנה שחייו אלוקיים ועליו לחשוף זאת במציאות הנגלית. האדם אינו צריך לחפש הרבה אחר משמעות חיצונית לחייו, שהרי חייו אלוקיים, ורק עצם הידיעה הזו יכולה למלא את האדם תחושת סיפוק, שייכות ושמחה.

כך גם בנושא הלאומיות והכלל. התהליכים ההיסטוריים שעובר עם ישראל אינם רק מושגחים בהשגחה אלוקית אלא קדושים בעצמם, ולכן, לאחר בירור המוץ מן התבן, יתגלה שגם כוחות חיים הנראים במבט חיצוני מנגדים לקדושה הם באמת שאיפה לדבקות בה'. זהו ההסבר הרעיוני העומד מאחורי משנתו של הרב קוק זצ"ל בנושא הלאומיות והציונות. אנשי היישוב הישן לא הבינו כראוי את עומק חידושו הרוחני, שבעקבותיו תמך (שוב, בהסתייגויות שונות ובבירורים חריפים) במפעלים ציוניים למרות שרובם ככולם לא שמרו תורה ומצוות.

ניתן לחשוב שדרכו של הרב קלה יותר לביצועה, שהרי בשונה מהחסידות הדורשת מאיתנו לחשוב על הקב"ה בכל פינה ופינה, והרב קוק כביכול מאפשר לנו לחיות את חיינו הטבעיים כרגיל. זו מחשבת טעות! אמנם עבודת ה' על פי החסידות דורשת לגלות את ה' בכל צעד ושעל, אך דרכו של הרב המלמדת לחיות עם החומריות בטבעיות דורשת מהאדם לרומם את עצמו למדרגה גדולה יותר!

עבודת תיקון המידות אינה מתחילה בשדה הקרב, בהתמודדות הנקודתית עם החומר. תיקון המידות מתחיל הרבה לפני, בהכרת האדם את הערך האלוקי שלו, באמון עליו לרכוש לעצמו בעקבות כך ובזיכוך הלב והנפש לקראת המפגש עם הקב"ה דרך כל דבר במציאות.