וידעת היום והשבות אל לבבך
מי לא רוצה שהקב"ה יהיה נוכח בחיים שלו? הבעיה שזה לא כל כך פשוט... אחד החידושים המרכזיים, אם לא המרכזי ביותר, של תנועת החסידות הוא שניתן לשאוף ולחיות במודעות אלוקית, להנכיח את ה' בחיים האישיים שלי. אולי היה אפשר לחשוב שמדובר בדמיון מודרך או בהדרכות פרקטיות שונות של מיקוד התודעה, אבל לא זה הסיפור. החסידות, על בסיס קבלת האר"י, בונה מהלך מהותי אובייקטיבי של תיאור נוכחות ה' במציאות. ה' מתגלה בכל אבן ופינה ובכל מאורע, מרעידת אדמה ועד זבוב שמזמזם באוזן – השאלה הגדולה היא האם אנו מודעים לכך וחווים זאת. כשמבינים את הנקודה המהותית של מציאות ה' בעולם אי אפשר להישאר אדישים.
אז שוב נשאל את עצמנו את השאלה, איך מנכיחים את ה' בחוויה האישית שלי? איך אמור להתנהל מסע החיים שלי לאור העובדה שבורא עולם האינסופי מתגלה בעולם? כיצד אפשר לחיות את מה שכביכול נסתר מאיתנו?
זו השאלה שמובילה את הספר 'לעבור את הגבול' שכתב דביר גלסר, בוגר ישיבת רמת גן, כתב וכותב בבמות שונות, ביניהם גם בכתב העת שאתם אוחזים עכשיו (כן, זה היה גילוי נאות).
הספר לוקח את הקורא למסע קיומי מטלטל לאור מאמר יסודי של הרבי החמישי בשושלת חסידות חב"ד, רבי שלום דובער שניאורסון, המכונה בר"ת – הרש"ב. הרש"ב כונה גם 'הרמב"ם של תורת החסידות', בגלל מאמריו העמוקים. בכישרון רב מצליח דביר לתרגם את הרעיונות העמוקים של הרבי הרש"ב ולשרטט מהם מפה השזורה מהבנת הרעיון העקרוני, דרך המישור הקיומי והנפשי ועד עצות מעשיות בדרך העבודה הזו. לאחר תיאור המרכיבים ממנה בנויה המפה, עוסק הספר בשאלות נוספות – מהי תכלית מסע החיים לאור המפה הזו, מהו היעד ואילו קשיים צפויים בדרך ומדוע הם נמצאים דווקא שם? מכל אלו נבנית דרך עבודה נפשית שלימה לאור תורת החסידות וחידושה בסוגיית הנוכחות האלוקית בעולם, כפי שמעידה כותרת המשנה של הספר: 'מנווטים עם החסידות במסע החיים'.
המאמר על פיו צועד הספר הוא מאמר 'וידעת היום' שנאמר מפי הרש"ב בשנת תרנ"ז. כדרכם של אדמו"רי חב"ד, המאמר נפתח בציטוט הפסוק " וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱ-לֹהִים" (דברים ד לט). זהו פסוק יסודי במחשבת חב"ד ולמעשה מתמצת את כל שיטתה בעבודת ה' – על ידי עבודת ההתבוננות בידיעת שמו של ה' ניתן להשיב את הדברים אל הלב ולחוות בצורה פנימית וכנה את מציאות ה' בעולם. זו שאיפתם של חסידים בכלל וחסידי חב"ד בפרט. התבוננות היא שיטה להפנמת עקרונות יסודיים בפנימיות התורה, וכאשר הדברים מתיישבים בשכל הם יכולים ליצור בליבו של האדם מציאות פנימית שתקרין לכל שגרת חייו.
הצמצום שמגלה
הספר 'לעבור את הגבול' בעיקרו הוא על דרך העבודה. הוא מתמקד בשלב ההשבה אל הלב ומנסה לתת כלים לחוויה של נוכחות אלוקית בחיי כל אחד ואחד. עם זאת, אי אפשר לדלג על חלק ההתבוננות והבנה של המציאות האלוקית האובייקטיבית כפי שהיא נוכחת בעולם גם אם אנחנו עוד לא חווים אותה. לכן הספר פותח בנקודה הראשונה והיסודית של שלב ההתבוננות – מיהו בעצם ה' ומה היחס שלו לעולם?
דרך התבוננות במהות שניים משמותיו של הבורא – הוי"ה ואלוקים, מתברר היסוד הרוחני עליו מושתת הספר ועל דרך העבודה הנגזרת ממנו. שני השמות הללו מסמלים שתי מידות שונות של הבורא: שם הוי"ה מסמל את מידת החסד והרחמים, כלומר, את כוח הגילוי של ה'; ושם אלוקים מסמל את מידת הדין וההגבלה, דהיינו, כוח בו הבורא מצמצם ומגביל את השפע והגילוי שלו. ה' מאיר אור אינסופי לעולם, אך אילולא האור יצומצם ויוגבל לא תיתכן מציאות של נבראים. הרש"ב מביא את דברי הזוהר, שקובע ששני השמות הללו הם "כולא חד", והמטרה שלנו בעולם היא להבין ש"ה' הוּא הָאֱ-לֹהִים". כלומר, כוח הצמצום מאפשר לחוות את הגילוי ואת הנוכחות של ה' בעולם. נשמע מורכב? תקראו את הספר... בסופו של דבר מגיעים להבנה ש"על כל דבר שקיים בעולם אפשר לומר שהקב"ה נמצא בו ואפשר לומר שהקב"ה לא נמצא בו" (עמ' 21).
אינסוף בכף היד
יחד עם הסבר המציאות האובייקטיבית של התגלות ה' בעולם דרך הצמצום וההגבלה, עוסק הספר בפרקים הראשונים דווקא בפער בין הידיעה הזו לחוויה האישית. בפועל, קשה מאוד להרגיש את ה' מבעד להסתר ולצמצומים הגדולים. בסוף, כשאנחנו פותחים את העיניים אנחנו לא חווים את הנוכחות והקרבה של ה' אלינו.
בשפה קלה ובמשלים רבים מצליח המחבר לגעת ולדון בנקודות הרגישות הללו, שיכולות לטלטל ולמנף את חייו של כל מי שמבקש את קרבת ה'. במהלך הספר נבנית היכולת לעבד ולהפנים את ההבנה שה' הוא האלוקים וש'אינסוף' זה משהו שאפשר לעבוד איתו, ובסוף, גם לראות אותו בכל פינה ופינה. בשלב מסויים שואל הקורא את עצמו, לשם מה כל זה? מה ה' מרוויח ממשחק המחבואים האלוקי הזה? בגדול, התשובה לכך היא שאין חכמה בכך שמלאך מכיר בנוכחות של ה', שהרי הוא חי בספירה אחרת ללא צמצומים, אך הכרה בבורא וקרבה אליו במקום בו הוא נסתר חייבת לבוא מתוך בחירה – את זה ה' מחפש. התשובה הזו נראית פשוטה להבנה, אך היא רק הצעד הראשון במסע.
בהמשך, הספר עוסק בעבודה היומיומית של הסוגייה, דרך הניסיונות שעוברים על האדם. אנו רגילים להסתכל על ניסיונות כעיכובים בשגרת החיים, אך הם דווקא גלגל ההצלה שלנו. הניסיון מערער לנו את יציבות החיים ומכריח אותנו לעמוד ולהגיב בצורה שונה. כאן יש בידינו את הבחירה – האם להסתכל על הסיטואציה שנקלעתי אליה כתקלה וממילא עלי לחזור לשגרה כמה שיותר מהר; או להסתכל לשמיים ולהבין מה ה' אומר לי כאן. זה נכון בניסיונות שמכריחים אותנו לבחור בין טוב לרע מוחלטים, אך לא פחות בניסיונות שבאים בצורה יומיומיות ואפורה – עיכוב עם הילדים בהתארגנות בבוקר, פספוס של רכבת או טעות שתעלה לנו ביוקר. למה הניסיונות חשובים כל כך? לעיתים קרובות מתגלגלת לפתחי סיטואציה שהתגובה הטבעית לה היא כעס ועצבות; וכשאני מתגבר על כך, מבין שזה לא מקרה ומחייך למרות הקושי – בכך הכרזתי שה' הוא האלוקים, שהצמצום והגילוי הם אחד. ממילא, העמידה בניסיון מביאה איתה מתיקות של קרבת ה' גדולה.
כאמור, הספר פותח פתח לחוויה קיומית-אלוקית. המפה שמתאר הספר בלשון שווה לכל נפש, תהיה לעזר רב לכל מבקש ה' שחפץ להבין, לדעת ולהשיב את הלב "כִּי ה' הוּא הָאֱ-לֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ".
'לעבור את הגבול: מנווטים עם החסידות במסע החיים', מאת דביר גלסר, הוצאת ידיעות ספרים, תשפ"ג.
