קורות חיים משמעותיים
לעיתים רחוקות נתקלים במשנה שהחידוש שלה מקיף את כל סדרי החיים. כזו היא משנתו של הרב יהודא ליאון אשכנזי, המוכר בכינוי 'מניטו' (הרוח הגדולה). מתוך אמונה בתורה 'חיה' ובהעברתה במסורת, התנגד הרב אשכנזי במידת מה לכתיבת חידושיו המופלאים, והכתבים שיצאו לאור נערכו מפי שיעוריו הרבים. בהקדמתו לספר, תיאר הרב אוריאל עיטם את הקושי בעריכת כתבי הרב אשכנזי. מתוך אותה אמונה בתורה חיה, הרב אשכנזי היה קשוב לתלמידיו, ולא פעם התנהל דיון שלם סביב נקודה מסוימת שעלתה בשיעור וכך גלש הרב לנושאים אחרים שלאו דווקא קשורים למהלך דבריו. זו הסיבה שלמרות הספרים הרבים שיוצאים בזכות תלמידיו המסורים, לא עלה על הכתב ספר הפורס ומסדר את הקו הרעיוני שבמשנתו. את המלאכה הזו לקח על עצמו הרב אוריאל עיטם, ראש ישיבת ירוחם.
רוחב הדעת שמאפיין את משנת הרב אשכנזי מתבטא כבר במקורות בהם ינק. הרב אשכנזי עצמו מציג את קורות חייו כמשמעותיות להבנת מקורות משנתו. במבוא לספר מביא הרב עיטם את דברי הרב אשכנזי על קורות חייו, אותם הוא מחלק לשלוש תקופות. הרב אשכנזי גדל באלג'יר, בה גדל בתרבות הספרדית העממית ונחשף ליסודותיה של התורה בפשט, רמז ודרש, ואף לתורת הסוד מפי אביו ובהמשך למד מתורתם של מקובלי מרקש שבמרוקו. בסביבות גיל עשרים ושתיים התיישב הרב אשכנזי בצרפת, שם נחשף לאסכולות הפילוסופיות הצרפתיות ולמד את שורשי תרבות המערב. בתקופה זו פגש בדמות שהיוותה בעיניו מורה דרך משמעותי – הרב יעקב גורדין, שהתווה בפניו את הדרך לאחד בין התרבות היהודית והתרבות האירופית, וזאת דרך ההבנה שקנה המידה האמיתי לבחון את המציאות הוא דרך השקפת התורה ורעיונותיה. כפי שניכר בכל ספריו, זהו איננו איחוד של שתי תורות שוות ערך חלילה, אלא אימוץ רעיונות מהפילוסופיה והתרבות המערבית דרך משקפי התורה, יחד עם ביקורת על התרבות הזו עצמה. הלימוד מהרב יעקב גורדין גרמה לו "לגלות מחדש את חשיבותה וממדיה של המסורת היהודית כפי שהיא משתלבת בפסיפס של התרבות העולמית", כלשון הרב אשכנזי עצמו. התקופה האחרונה היא שהותו הארוכה בישראל, מעלייתו ארצה לאחר מלחמת ששת הימים ועד פטירתו בשנת תשנ"ז. בתקופה זו למד אצל הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, שחידש לו את התפיסה הלאומית של עם ישראל. בעקבות לימוד זה, שעשה מהפכה של ממש באישיותו, פיתח הרב אשכנזי את עקרונות הזהות הישראלית-עברית, מתוך הבנה שמה שמגדיר את היהודי הוא השייכות הלאומית שלו ולא זו הדתית. כלומר, יהודי איננו יכול להתנתק מלאומיותו היהודית גם כאשר הוא מקפיד על כל מצוות התורה כאזרח של לאום אחר.
ייעוד וזהות בפסוקי התורה
המסע שערך הרב אשכנזי במהלך חייו יצר חידוש גדול ושיטתי, אותו מסדר הרב עיטם היטב בספרו החדש. כפי שפתחנו את דברינו, מה שכובש במשנתו של הרב אשכנזי הוא ההשלכות של השיטה על כל המעגלים במציאות: היחיד, עם ישראל והאנושות כולה וכל זאת אף בממד היסטורי בעל מקורות שורשיים וייעוד א-להי. הרב אשכנזי מסתכל על העולם מראשיתו הרוחנית ועד סופו, ומתוך עיון בשיטות השונות בסוגיית מטרת הבריאה, הוא טובע את שיטתו בעניין (שכאמור, מורכבת מתמהיל התקופות והתורות שספג בחייו). לפי אותה מטרה אותה הוא מגדיר, נקבע אף ייעוד העולם. ממילא, כשיש בידינו מסגרת של מטרת הבריאה וייעוד העולם, ניתן ללבן כיצד מגיעים לייעוד הנכסף דרך מימוש מטרת הבריאה. כמובן שההבנה כיצד מגיעים לייעוד ומה חובתנו בעולמנו לפי הרב אשכנזי נובעת מהבנת מטרת הבריאה עצמה. רק כשמבינים מה מטרת הבריאה, מהם יסודותיה ומהו ייעודה, ניתן להבין כיצד ניתן להגיע ליעד ומה מטרת האדם בעולמו. יציקת התוכן למסגרת הזו מאפשרת לאדם לבנות את אישיותו ואת חייו הפרטיים באופן שלם ומתוקן, כחלק מלאום, מאנושות ואף מתהליך היסטורי. כמובן שבכך האדם לא מתקן את עצמו בלבד, אלא זו קריאת כיוון לחברה כולה בדורנו, קריאה ששוזרת תורה גדולה, אידיאולוגיה בהירה ואף כוחות עשייה.
היופי בשיטתו של הרב אשכנזי שהיא מקורית וחדשה גם יחד. חידושיו המופלאים מבוססים במסורת ישראל ואף בפרשנות המקרא. מלבד החידוש העצום שיש בהבנת פשט הפסוקים ובעקרונות שיטתו הפרשנית, העובדה הזו מהווה עוגן משמעותי לשיטתו ולהולכים לאורה. יתירה מזו, אנו רגילים להתייחס ללימוד המקרא כ'תורה', כלימוד הטקסט המכונן של האומה שלנו ודרכו אנו אף דבקים בבורא שנתנה לנו. התרגלנו להסתייג מהאמירה שהתורה היא 'ספר היסטוריה', אך עלינו לזכור שהיא גם כזו, במובן העוצמתי של המושג. לפי הרב אשכנזי, קריאת פסוקי התורה ובייחוד סיפוריה משמעותי בהכרח, שהרי דווקא בגלל מקורה הא-להי היא גם מעצבת ומכוננת על ידי הסיפורים המתוארים בה את הזהות ההיסטורית של האנושות ובייחוד את הזהות של עם ישראל. ברמז נאמר שהחידוש של הרב אשכנזי בקריאת התורה הוא יסוד הבחירה החופשית והשלכותיה, כפי שמאריך הרב עיטם להסביר בחלק הראשון של הספר. אנו רגילים לחשוב שבגלל מקורה הא-להי, סיפורי התורה 'מכורים' מראש. אך הרב אשכנזי מדגיש שגם לאבות ולכל הדמויות התנ"כיות הייתה בחירה חופשית במעשיהן, ודווקא הבחירות שלהן וההשלכות שיצאו מבחירות אלו, הן אלו שעיצבו את זהותנו.
כאמור, הרב אשכנזי לא העלה את שיטתו על הכתב ואף שיעוריו לא תמיד היו מסודרים. אך עם זאת, עולה משיעוריו שיטה מסודרת ומקיפה. במידה רבה, משנתו המסודרת של הרב אשכנזי מהווה אחיזה ועושה סדר מסוים גם בשיטתו של מרן הרב קוק זצ"ל. לבד מהעובדה שלמד אצל הרב צבי יהודה, הרב אשכנזי 'מתרגם' רבים מעקרונות משנתו של הרב קוק ומממש אותם בחייו ובתורתו. הדבר בולט בהסתכלות של הרב אשכנזי על ההיסטוריה והמאורעות ובשאיפתו העכשווית לגבש זהות ישראלית מקורית ולפתחה כמובילת העולם כולו לתיקון; ובכלל באופי לימודו של הרב אשכנזי, באמונו במציאות וברוחב דעתו.
שלוש קומות במציאות
במהלך הספר בונה הרב עיטם בסדר מופתי את יסודות שיטתו של הרב אשכנזי. במהלך הספר מתבארות שלוש קומות במציאות: קומת המוסריות, איחוד הערכים והמידות ומדרגת הקדושה. לפי הרב אשכנזי, המוסריות היא בסיס הבריאה. הקב"ה ברא את העולם כדי להיטיב ולשם כך אנו נועדנו – לתת מקום לאחר, כדברי הרב אשכנזי: "המעשה הזה, לתת קיום לאחר, הוא אקט מוסרי מוחלט. עליו נוסד כל מוסר לפי חכמי ישראל". הקומה הבאה היא בניית הזהות הישראלית על ידי עקרון הנקרא בפי הרב אשכנזי 'איחוד המידות'. כל אחד מאבות האומה מייצג מידה. אברהם את מידת החסד, יצחק את הדין ויעקב את הרחמים. אך רק יעקב נקרא בחיר האבות, מכיוון שהוא משלב בדרכו את מידותיהם של אברהם ויצחק, והוא ייחודי אף בכך ש'מיטתו שלמה', וכל בניו נשארו נאמנים לדרכו ושיטתו – זו ראיה לכך שקריאה בשם ה' יכולה להיות מורכבת משנים עשר גוונים שונים. שלושת האבות יחד בונים בנו את הזהות הישראלית המורכבת מכמה ערכים. הרב אשכנזי טוען שלכל אורך הדורות, כאשר תנועה הרימה דגל אחד פשוט, היא התרסקה. תנועה או עם שמעוניין להוביל את העולם לגאולה חייב לשאת דגל מורכב. לכן, איחוד המידות היא הבשורה המרכזית של התורה. לעומת המוסריות, שאמנם מפנה מקום לזולת אך משאירה את שנינו מפולגים, בשורת איחוד המידות מגלה גם שאפשר לאחד בין הגוונים השונים. מבט כולל כזה יכול להגיע רק על ידי גילוי א-להי. לאחר שנבנית התשתית החברתית והרעיונית של העולם על ידי המוסריות ואיחוד המידות השונות, יכולה להופיע בעולם מידת הקדושה, המפיחה רוח חיים בעולם ומובילה אותו להתעלות מהחיים הטבעיים לחיים א-להיים. על ידי הקדושה, שיש להבין מה עניינה בדיוק לפי הרב אשכנזי, ניתן לממש את תכלית הבריאה ורצון ה' בחיי הכלל וממילא היחיד.
בספר נפרסת משנתו הייחודית של הרב יהודא ליאון אשכנזי זצ"ל, שמביאה חידוש מרענן לדורנו, דור התחייה בארץ ישראל. כפי שפתחנו, שיטתו של הרב אשכנזי מצליחה להקיף את כל רובדי החיים, והמעיין זה ימצא דרכים ושבילים להוביל בהם את חייו האישיים והכלליים לאור תורתה של ארץ ישראל.
'שערים למשנתו של הרב אשכנזי' / הוצאת מגיד בשיתוף ישיבת ירוחם, תשפ"ב
