למי החותמת ולמי הפתילים

"ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר וגו'" – הנה איתא בכתבי האר"י ז"ל¹ שעיקר סוף גמר החתימה היא בחנוכה. אם כן נוכל לומר שזה מרומז בפסוקים אלו על דרך זה: "ויהי כמשלש חדשים" – היינו מראש השנה עד חנוכה, שאז עיקר גמר חתימה. על כן בא המקטרג על בני האדם לפני בורא עולמים ברוך הוא, שהוא מרומז בתיבת יהודה², לומר "זנתה תמר כלתך", היינו כנסת ישראל שדמתה לתמר³ שהיא מכונה בשם כלה⁴, זנתה וסרה ממך והלכה אחר זנונה. ולא די לה בזה שהלכה אחר תאוות לבה הרע, אלא שגם היא "הרה לזנונים" – הרה היא בחינת דביקות, היינו שמעצמה היא דבוקה תמיד בתאוותה בלי שום גורם לזה.

"ויאמר יהודה", הוא הבורא ב"ה, "הוציאוה ותשרף" – עבור זה שבלא שום גרמא ומניעה היא הרה לזנונים, רק מעצמה היא הרה ודבוקה לתאוות לבה הרע. "היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר" – בהתנצלות של אמת, ששקר ענה השטן בזה שמקטרג על בני האדם שהמה דבוקים בגודל תשוקה לתאוות רעות, כי האמת הוא כך שרק "לאיש אשר אלה לו אנכי הרה", פירוש, שאנחנו עמו דבוקים רק בבורא עולמים ב"ה שהוא מקור החסד וגמטריא אל"ה ל"ו; ומה שאנחנו עושים לפעמים נגד רצון הבורא ב"ה הוא רק מחמת רוב טרדת הזמן וטרדת הפרנסה ושאר מאורעות של בני האדם, אבל באמת בפנימיות הלב דבוקים אנחנו בגודל חיבה ותשוקה רק לבורא עולמים ב"ה.

ותאמר עוד לבורא עולמים ב"ה ראייה אמיתית לזה, "הכר נא למי החתמת" – מרמז על השמן של נרות חנוכה, שהיה חתם בחותמו של כהן גדול⁵; "והפתילים" – מרמז על הפתילות של נר חנוכה; "והמטה" – מרמז על הכלי של נר חנוכה, כידוע כי תיבת המט"ה עם הכולל גימטריא כל"י. פירוש, מהמצות נר חנוכה שאנו מקיימים כמצות רצונך הקדוש, היא ראייה מפורשת שאנחנו הולכים רק אחר רצונך, וחשוקים ודבוקים רק בך ולא ח"ו וכו', רק מה שאנחנו עושים לפעמים נגד רצונך הוא רק מחמת הנ"ל.

"ויאמר יהודה", הוא הבורא ב"ה, "צדקה ממני" – כביכול אני חייב בזה, היינו הבורא ב"ה מודה להם שהמה צודקים, כי אני רואה שהאמת הוא שהמה דבקים רק בי. ומה שהמה עושים לפרקים נגד רצוני ח"ו הוא רק מחמת כי על כן לא נתתיה לשלה בני, ר"ל תיבת של"ה מרמז על משיח צדקנו, כמאמר הכתוב⁶ "עד כי יבוא שילה", היינו מחמת שזה זמן רב שלא נתתי ומסרתי אותם לרועה נאמן הוא משיח צדקנו שיבוא במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.